הראל חברה לביטוח בע"מ נ' אלדן תחבורה בע"מ

פסק דין

הצדדים הסכימו שבית המשפט יפסוק בתובענה לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), תשמ"ד – 1984, וזאת, לאחר עיון בכתבי הטענות, במוצגים ושמיעת המעורבים.

למען הנוחות יכונו הרכבים המעורבים על פי שמות בעלות הדין, כלומר: רכב ישיר, רכב הראל, רכב אלדן.

נהגת רכב ישיר העידה כי בעת שנסעה בכביש צר ורטוב, פגע בה רכב הראל מאחור והדף אותה לכוון מעקה הבטיחות בימין הדרך. היא הסיטה את ההגה שמאלה וקיבלה מכה נוספת בשמאל ואז הרגישה מכה נוספת של הרכב מאחוריה. לדבריה, ההדף הראשון היה הרבה יותר חזק. לאחר שיצאה מהרכב אמר לה נהג הראל כי החליק כאשר בלם, ואז ראתה גם את רכב אלדן.

נהג רכב הראל העיד כי נסע במהירות איטית של 30 – 40 קמ"ש, וכי היום היה גשום. באחד העיקולים בלם רכב ישיר בפתאומיות. הוא שמר מרחק אך החליק בגלל תנאי הכביש הרטוב. הוא פגע ברכב ישיר בצורה קלה יחסית. לאחר מכן נכנס בו נהג רכב אלדן שבא מאחור והדף אותו קדימה בצורה חזקה ואז פגע רכב הראל שוב ברכב ישיר.

נהג רכב אלדן העיד כי תנאי הדרך היו ערפל וכביש רטוב. הוא נסע לאט וראה את פנסי רכב הראל. לפתע היתה עליה ואח"כ מייד ירידה. רכב אלדן עלה ופתאום בירידה רכב הראל בלם. נהג רכב אלדן אמר שהיה במהירות של כ – 30 קמ"ש. הוא סטה ימינה ונכנס במעקה הבטיחות ופגע ברכב הראל. כאשר ירד מרכבו ראה את רכב ישיר בניצב לכביש, ואח"כ החליפו הנהגים דברים.

מהעדויות עולה כי מדובר בכביש מפותל ותלול ובמזג אויר נגיף וראות מוגבלת. שילובם של כל אלו מלמד כי הנהיגה מחייבת משנה זהירות ושמירת מרחק נאות באופן שיבטיח בלימה בטוחה.

מאחר שאין חולק כי הכביש היה רטוב בעת התאונה, הרי שלדבר זה משמעות לעניין הנזקים העלולים להתרחש לרכב הנפגע. הדיפתו של רכב נוסע בשיירה לעבר הרכב שלפניו עשויה להתרחש בקלות רבה יותר ובלא צורך בעוצמה או במהירות גבוהים של הרכב ההודף, וזאת בגלל תנאי הכביש הרטוב. במילים אחרות, הרכב הנהדף עשוי לנוע במהירות גבוהה לעבר הרכב שלפניו עקב החלקה על פני הכביש והנזקים העלולים להגרם למוקדי הרכב עשויים להיות משמעותיים ורציניים אף אם מהירות כלי הרכב היתה נמוכה.

השאלה במחלוקת היא האם הדף רכב אלדן את רכב הראל לעבר רכב ישיר באופן שרכב אלדן אחראי לכל הנזקים , או שמא מדובר בשתי תאונות נפרדות.

כאמור, נהגת רכב ישיר העידה כי הרגישה שתי מכות ברכבה אך אמרה שהמכה הראשונה היתה חזקה הרבה יותר מהשניה. תמונות רכב הראל מראות פגיעה משמעותית בחזית רכבו והן תואמות את גרסתו כי היה כביש רטוב ולכן בעת שבלם החליק לעבר רכב ישיר. לפיכך, אין הכרח להגיע למסקנה כי עוצמת הפגיעה ברכב הראל בחזית היא אך ורק כתוצאה מהפגיעה של רכב אלדן מאחור. אין זה בלתי סביר, בתנאי הדרך, שהחלקת רכב הראל על הכביש הרטוב היא שתרמה לנזק הן שלו עצמו הן של רכב ישיר באופן משמעותי יותר. אף שרכב הראל טען כי שמר מרחק נראה כי לאור העובדה שהכביש היה רטוב ולאור תנאי הדרך, לא נשמר מרחק מספיק באופן שיבטיח בלימה ללא פגיעה. ואכן כשנשאל על כך השיב: "בסופו של דבר סיימתי את העצירה ברכב שלה".

נהג רכב אלדן אמר: "במהירות שנגעתי בו לא היה לי איך לבלום" וביחס לטענה כי נהגת רכב ישיר טוענת כי הרגישה שתי מכות אמר "אם היא אומרת אז היא אומרת", ומשמע שאמירה זו אין בה כדי לסתור את גרסת נהג רכב ישיר כי שמעה שתי פגיעות וגם לא כי הפגיעה הראשונה היתה החזקה יותר. תמונות רכב ישיר מתיישבות אם עדותה של הנהגת לאופן התרחשות התאונה (פגיעות בדלת ימין ובפגוש האחורי בחלקיו הימני לעבר החלק האמצעי).

המסקנה המסתברת היא כי רכב הראל פגע תחילה ברכב ישיר פגיעה חזקה יותר ורכב אלדן תרם להגברת הנזק כשפגע ברכב הראל והדפו לרכב ישיר. בנסיבות אלו, אני סבור כי יש לחלק את האחריות בין שני הנהגים כך שרכב הראל יישא באחריות בשיעור 75% ורכב אלדן בשיעור 25%.

לפיכך, אני מחייבת את הנתבעות לשלם לתובעת את סכום התביעה המתוקן, פי שהוצהר לפרוטוקול בתחילת הדיון, בצירוף הפרשי הצמדה מיום התשלום וכן לשאת בשכר העדים, אגרת משפט ושכ"ט עו"ד בשיעור 17.4% מסכום התביעה ולא פחות מ – 1,200 ₪, והכל לפי יחס האחריות שנקבע לעיל.

ניתן היום, ו' תמוז תשע"א, 08 יולי 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: